- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כורך נ' ויצ"ו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
1919-10
26.12.2013 |
|
בפני : מרים ליפשיץ-פריבס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: טל כורך |
: ויצ"ו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.בפני תביעה לסעד כספי ולצו מניעה קבוע בעילה של פגיעה בפרטיות והתעשרות שלא כדין בגין פרסום תמונתה של התובעת בחוברת שהופצה ע"י הנתבעת , מבלי שניתנה הרשאה כדין לפרסום ע"י אמה של התובעת, האפוטרופוס על התובעת.
2.העובדות המוסכמות הן, כי פורסמה תמונתה של התובעת , ילידת אוגוסט 2002 , בחוברת שהופצה ע"י הנתבעת בסתיו 2005 , על גבי שער החוברת ותמונה מוקטנת זהה לה, בעמ' פנימי בחוברת (נספחים ב' ו-ג' לכתב התביעה). בנוסף, פורסמה אותה תמונה של התובעת באתר האינטרנט של הנתבעת ובמסך טלוויזיה במעון בו למדה התובעת (להלן-"הפרסום").
3. עיקר המחלוקת היא בשאלת מתן הסכמה כדין לנתבעת לפרסום ואם הפרסום נכנס לגדרו של חוק הגנת הפרטיות , תשמ"א-1981 (להלן-"חוק הגנת הפרטיות") .
האם כגרסתה של התובעת, לא ניתנה הסכמת אימה (להלן-"האם") לפרסום וכי אין בחתימתו של סבה (להלן-"הסב") משום הסכמה כדין לפרסום. או שמא כטענת הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן, האם חתמה על כתב הסכמה לפרסום וככל שהסב חתם, יש בכך משום הרשאה כדין.
טענות הצדדים:
4.התובעת טוענת כי למדה במעון של הנתבעת (להלן-"המעון") בין השנים 2005-2006 וצולמה ע"י הנתבעת בתקופת לימודיה במעון. לטענתה, נודע לאם במפתיע על פרסום תמונתה בחוברת של הנתבעת (הפרסום צורף כנספח ב' וג' לכתב התביעה) מבלי שהאם נתנה את הסכמתה ואישורה לפרסום. בדומה לכך, פורסמה תמונתה באתר האינטרנט של הנתבעת ובמסך טלוויזיה המוצב במעון , ללא נטילת רשות והסכמה מהאם לכך.
פניותיה ודרישותיה של האם מהנתבעת להסיר את הפרסום (לרבות בנספחים ד-ה' לכתב התביעה ), נענו בכך שהיא חתומה על כתב ההסכמה על פיו נעשה הפרסום (נספח א' לכתב התביעה, להלן – "כתב ההסכמה", מכתב התשובה צורף כנספח ו' לכתב התביעה).
האם קבלה לידיה מהנתבעת עותק מכתב ההסכמה (ראו חליפת מכתבים נספחים ו, ח' ו-ט' לכתב התביעה) מבלי שהיה בידה לבצע בדיקה מקצועית של החתימה בסירובה של הנתבעת למסור לה עותק מקורי, התברר לה מעיון בכתב ההסכמה, כי הסב חתום עליו .
לטענת התובעת, לא ניתנה הסכמתה לפרסום ואילו הסב, הוטעה לחשוב כי הוא חותם על הסכמה לצילום של נכדתו , במסגרת פעילות המעון ולא לקמפיין פרסומי של הנתבעת.
5. התובעת טוענת לזכותה לפיצוי בעילה של הפרת חוק הגנת הפרטיות וכן בעילה של התעשרות שלא כדין בשל רווחיה של הנתבעת מהפרסום. הסעד הכספי הועמד על סך של 100,000 ₪ ולאחר שניתנה החלטה לפטור מאגרה על חלק מהסכום בלבד, שולמה אגרה לסך של 80,000 ₪ בלבד. בנוסף ביקשה התובעת לאסור על הנתבעת לפרסם את תמונתה בעתיד.
6.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי האם חתומה על כתב ההסכמה לפיו ידוע לה שהנתבעת עשויה לעשות שימוש בתמונתה של התובעת , לאחר שהוסבר הצורך בחתימה. העלון בו הופיע הפרסום לא נועד למטרות רווח וגם המחיר שנירשם עליו, לא נגבה בפועל כי אם נועד למנוע זילות של העלון. כך גם, כל פעילותה של הנתבעת אינו למטרת רווח ולפיכך, התביעה משוללת יסוד ונועדה להביא להתעשרות שלא כדין.
הנתבעת, ביקשה לתקן את כתב ההגנה והותר לה התיקון. בכתב ההגנה המתוקן טענה כי ככל שיקבע כי הסב חתם על כתב ההסכמה, הרי שהסכמתו היא הסכמה מכללא של האם שלא התנגדה לפרסום במשך לפחות 5 שנים , עד מועד פנייתה לנתבעת בדרישה להסרת הפרסום, בשנת 2009.
בנוסף טענה הנתבעת כי לא הופרה הזכות לפרטיות הואיל והתמונה צולמה במעון שאינו רשות היחיד כאמור בסעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות.
כנגד טענות התובעת בעילה של התעשרות שלא כדין טענה הנתבעת כי היא לא התעשרה בגין הפרסום מה גם שהחוברת לא נמכרה כלל כי אם הופצה ללא תמורה.
דיון ומסקנות:
7. הנתבעת, טענה בכתב ההגנה לשיהוי בהגשת התביעה במסגרת טענותיה בדבר הסכמה מכללא של האם (סעיף 6 לכתב ההגנה המתוקן) ולא העלתה את טענת ההתיישנות כי אם לראשונה במסגרת הסיכומים. בדומה לכך טענה הנתבעת לראשונה בסיכומיה כי התביעה אינה תביעתה של התובעת כי אם של אימה. דין טענות אלו להידחות בהיותן בגדר הרחבת חזית אסורה.
למעלה מן הצורך אוסיף כי התובעת היא קטינה ולפיכך, מניין תקופת ההתיישנות לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות הוא החל מהמועד בו מלאו לתובעת 18 שנים. לפיכך, תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק הגנת הפרטיות אין בה כדי לשנות מהוראות חוק ההתיישנות ואין לשלול מהתובעת את הזכות להגיש את תביעתה בהתאם לאמור (ד.נ 36/84 רג'ין ואח' נ' אייר פראנס , פ"ד מא(1)589 ; ת.א. 2036/98 מרים אפנג'ר (קטינה) נ' גורי יבוא והפצה בע"מ [פורסם בנבו]).
חוק הגנת הפרטיות:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
